"אין כאן דת"
שלמה פייגה (מולדת) המוכר מאוד בקרב העוסקים בקארטה בארץ, הוא איש
מוצק, שליו, מקרין כוח ובטחון עצמי. פייגה הוא האיש שהעלה את ענף
הספורט הזה ארצה יחד איתו, כשעלה מדרום אפריקה. יש לו חגורה שחורה,
דאן 6, ובית במולדת, הנראה כמקדש לאמנות הקארטה. על הקירות מתנוססות
תעודות הסמכה, חרבות יפניות, מדליות וגביעים.
לפייגה חמישה בנים, כולם עוסקים בקארטה.כמה מהמדליות שעל הקירות, הם
שלהם. השאלה על הקשר שבין קארטה לחזרה בתשובה, מפתיעה את פייגה: "אני
סקפטי" הוא אומר, "באתי מבית מסורתי ואני מאמין שיש אלוהים, אבל אני
לא חושב עליו בקארטה. קארטה זה להתחבר עם עצמי, זה דבר אישי. אין כאן
דת, קארטה אצלי זה הנפש. בעזרתו האדם נעשה חזק יותר. ביפן, אנשים
שעושים קארטה לא פונים לדת".
מבין עשרת אלפי התלמידים, שלמדו והתאמנו תחת ידיו, אין פייגה יכול
להעלות בזכרונו אפילו אחד שחזר בתשובה. "קארטה זה חמישה אחוז, והיתר
נשמה. זה סולם שעולים בו וכשנדמה לך שאתה למעלה, אתה פתאום מול הר, אף
פעם לא מגיעים לסוף. תמיד מנסים לעשות טוב יותר, מחפשים מקצועיות
מושלמת. אני מרגיש רגוע כשהמוח והנפש שלי מתגברים על המאמץ
הפיסי".
היום בן 55 וכבר לא חזק כשהיה, הוא עוסק גם במדיטציה כדי להגיע אל
הצ'י - ביפנית:
האנרגיה הפנימית - ולשאוב ממנה כוחות.
"אני מוצא את זה לאט לאט וזה שלי וזה אני".
את תלמידיו אינו מעודד לנסוע ליפן. גם הוא לא רכש את סודות הקארטה
מיפני. "אין לי קשר עם היפנים, אני לא מזמין אותם וזה שאדם הוא יפני,
זה לא עושה אותו קארטיסט טוב יותר. במועדון שלי יש דגל ישראלי ולא דגל
יפני. הדגל הישראלי שווה יותר. לא אשלח את תלמידי להתקדם ביפן, אשלח
אותם להתקדם עם עצמם".
פתגם יפני אומר: "אבן יקרה אינה מלוטשת ללא שפשוף - אדם אינו מושלם
ללא ניסיונות".